מהי חרדה חברתית, וכיצד מתמודדים עימה בטיפול פסיכולוגי? 

חרדה חברתית מתבטאת בתחושת מתח קיצונית הכוללת: פחד, קושי לתפקד וסמפטומים גופניים, במצבים בהם האדם מרגיש שהוא נבדק או מוערך על-ידי האחר. למשל: בעת הרצאה, בעת דיבור בישיבת צוות בעבודה, או בעת שיחה עם סמכות במקום העבודה. לעיתים חרדה חברתית מוכללת גם למצבים אחרים, שאינם מוגדרים כמצבי לחץ כגון: קושי לבקש מהמלצר את מה שרוצים להזמין, קושי לשוחח בטלפון עם אנשים לא מוכרים או קושי לאכול כשאחרים רואים.

אנשים הסובלים מחרדה חברתית מתאפיינים בחשיבה ביקורתית ושלילית כלפי עצמם. חשיבה כזאת היא לעיתים חזרתית ומופיעה כשהאדם חווה את הסיטואציה כמלחיצה וחושש מביקורת דחיה או עלבון מצד האחרים. כך למשל יכולה להופיע חשיבה חזרתית שבה האדם יאמר לעצמו שוב ושוב: "אתה חלש, אתה לא תצליח אתה תשבר". אנשים במצבים אלה מדווחים כי אין להם שליטה במחשבות, כי המחשבות מפריעות לתפקודם ולהתמודדות עם הסיטואציה, וכי אינם מצליחים להפסיק את המחשבות הללו. ידוע כי חשיבה כזאת מקורה בדימוי עצמי נמוך המבוסס לא פעם על חוויות ילדות, יחסים בילדות או על התנסויות תעסוקתיות, אישיות או מקצועיות מורכבות.

 חרדה חברתית משפיעה מאוד על תפקודם התעסוקתי, הבין אישי והחברתי של הסובלים ממנה, כיוון שמובילה להימנעות מדיבור או נוכחות באירועים חברתיים, ולצמצום האינטראקציה הבן-אישית למינימום, מתוך מבוכה וחשש.לעיתים הסיטואציות בהן מתקשים הולכות ומתרבות והאדם מגלה יותר ויותר הימנעויות, ובמקרים אחרים המצב הינו קבוע ללא החמרה.כיום ידוע כי שיעור המבוגרים הסובלים מחרדה חברתית באוכלוסיה הכללית קרוב ל-7%, וכי נשים סובלות יותר מגברים מחרדה חברתית.

 תופעות כגון אלה שתוארו למעלה מוכרות וודאי גם לאנשים ביישנים או סגורים מעט שאינם סובלים מחרדה חברתית, אך כשמדובר בחרדה חברתית המבוכה קיצונית, קבועה ואף מלווה לעיתים בתופעות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, הסמקה, רעד והימנעות חזקה. אנשים הסובים מחרדה חברתית מעדיפים לעשות כל מאמץ כדי להימנע ממצבים שמובילים לתחושות אלה, ולכן מוותרים לעיתים על פעולות החשובות לתפקודם היום-יומי.

מה המרכיבים בטיפול פסיכולוגי למבוגרים הסובלים מחרדה חברתית?

1. בטיפול מסוג זה הקשר עם הפסיכולוג חשוב מאוד (כמו גם בטיפולים פסיכולוגים מסוג אחר, אך אפילו במידה רבה יותר), כי עבור אנשים הסובלים מחרדה חברתית הפנייה לטיפול היא לעיתים לא פשוטה. הצורך לשבת בחדר עם אדם לא מוכר ולספר לו דברים אישיים הוא התמודדות בפני עצמה. לכן, בבראשית הטיפול מוקדש זמן להיכרות נינוחה, הפחתת החרדה מהמפגש, ויצירת אמון- הדרושים להמשך התהליך.

2. שילוב עבודה התנהגותית קוגניטיבית בטיפול (cbt) שעיקרה במתן משימות למטופל (תחילה משימות מאוד נקודתיות וקטנות ובהדרגה משימות יותר משמעותיות), למידה ביחד עם המטופל של זיהוי סמפטומים פיזיים ושל הרפייה והרגעה עצמית, וחשיפת המטופל באופן הדרגתי למצבים מהם חושש, בליווי הדרכה ותמיכה של המטפל.

3. במידת הצורך- שילוב אלמנטים מתחום הטיפול הדינאמי שכוללים דיבור על חוויות ילדותו של המטופל, על גורמי לחץ בחייו העכשויים, על מערכות היחסים של המטופל בעבר ובהווה ועל הדימוי העצמי שבנה המטופל במהלך השנים.

 חשוב לציין כי בטיפול שעובד דרך חשיפה למצבים מאתגרים, ומשימות אותן על המטופל לבצע, יש חשיבות גדולה מאוד למוטיבציה של האדם לעבוד קשה ולהתמודד עם פחדיו כדי להפחית את ההמנעויות שלו. כמובן שיש מקום בטיפול לדיבור על הפחדים של המטופל, לדיבור על חוסר המוטיבציה ומהיכן היא נובעת ולדיבור על המחסומים המפריעים לאדם להתקדם בחיים ובטיפול. המטפל מלווה ומוביל את התהליך והוא חשוב מאוד, אך הגורם שמקושר להצלחה הרבה ביותר בטיפולים מסוג זה, הוא היכולת של האדם הפונה לטיפול לגייס משאבים פנימיים ומוטיבציה, כדי "להלחם" בהמנעויות ולעבוד בעצמו כדי להשיג שינוי ממשי.